שאלות ותשובות

לפניכם שאלות ותשובות שחוזרות לעתיים קרובות בקרב הורים אשר פונים אלי

אין גיל שהוא צעיר מדי לטיפול או מאוחר מדי לטיפול, בכל גיל נטפל בילד, תינוק או אדם בהתאם למצבו ולאתגרים העומדים בפניו באותו שלב בחיים. קלינאיות תקשורת מטפלות בטווח גילאים רחב, מהלידה ועד זקנה. בכל גיל המטרה היא לעזור לתינוק, לילד או לאדם להשתתף באופן  פעיל ומותאם בפעילויות היומיומיות שלו: החברתיות, הלימודיות, התעסוקתיות.

אצל תינוקות, פעוטות וילדים קלינאיות תקשורת בודקות האם קיים איחור בהתפתחות הדבור, השפה, התקשורת או האכילה בהתאם למצופה לגילם ובהתאם לכך מתוות את תכנית הטפול (שיכולה לכלול טיפול ישיר בילד בליווי הדרכת הורים או רק הדרכה להורים)

ישנם תינוקות שנולדים ומיד אנחנו יודעים שהם בקבוצת סיכון לאיחור התפתחותי או שיש להם אבחנה של תסמונת גנטית ולכן מיד עם הלידה ניתן את המענה שכולל הדרכה להורים וטיפול בתינוק על מנת לקדם את יכולות השפה, הדיבור התקשורת והאכילה.

ישנם ילדים אשר מגיעים למקום חדש ופוגשים אדם חדש לוקח להם זמן "להתחמם" ולשתף פעולה.

אני מציעה מספר דרכים כדי לעזור להם: להכין אותם למפגש בהתאם לגילם, להסביר להם שמגיעים לפגוש את דפנה ולשחק איתה ביחד,  להראות להם לפני המפגש הראשון תמונות של הקליניקה ושל הקלינאית (יש באתר), להציע להם להביא מהבית למפגש הראשון  חפץ (משחק, צעצוע, ספר) שהם אוהבים. לגלות סבלנות לתהליך שנמשך זמן מה אך בסופו של דבר נוצר הקשר ואיתו שיתוף הפעולה.

האיברים בהם אני משתמשים בתהליך האכילה: נגיסה, לעיסה, בליעה וכן שתיה הם אותם האיברים בהם אנחנו משתמשים לשם הפקת דיבור: שפתיים, לשון, לחיים, לסת.

קלינאית התקשורת יכולה להעריך את פעולת האיברים הללו מבחינת הדיוק בתנועה, הקצב, היכולת להמשיך בפעולה לאורך זמן וחוזק השרירים בהתאם לנדרש בסוג המזון שאותו אוכלים (מוצק קשה או רך, מזון טחון או נוזלי), במידה וקיים קושי היא יכולה להתוות תכנית טיפול.

חשוב להתייחס להיבטים נוספים הקשורים בתהליך האכילה וההאכלה: רגשיים, התנהגותיים, תזונתיים וויסות חושי. התייחסות זו כוללת שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים.

תופעה של גמגום או חוסר שטף שכיחה בקרב ילדים בגילאי שנתיים עד ארבע שנים, היא יכולה להמשך מספר ימים, שבועות או חודשים ויכולה להיגרם מכל מיני סיבות. לעיתים היא חולפת מעצמה ללא טיפול ולעיתים יש צורך ביעוץ מקצועי, הדרכה, טיפול או ליווי ומעקב, זה מאד תלוי בילד ובהוריו.

אם ההורים מוטרדים ומודאגים מאד בשל הקושי של הילד או אם הילד נמנע מדיבור או מודע לקושי שלו ומביע תסכול ומצוקה וכן אם לילד קשיים נוספים בתחום השפה והדיבור אני ממליצה לפנות לקלינאית תקשורת להערכה וטיפול.

דיבור לא ברור משפיע על האינטראקציה החברתית של ילדים עם בני גילם ועם מבוגרים ועלול לגרום לתסכול או להימנעות. על מנת לסייע יש לבצע אבחון בדיבור, להבין מה הגורמים לדיבור הלא ברור ולבנות תכנית טיפול בהתאם.

במהלך הטיפול קלינאית התקשורת תוכל לסייע לילדה לדבר ברור יותר על ידי הקניית הגה ספציפי בו היא מתקשה, התאמת קצב הדיבור או עוצמת הדיבור, הגיית כל הצלילים במילה על פי סדרם, כל זאת בהתאם לממצאי האבחון.

רכישת השפה על ידי ילדים מתבססת רבות על הערוץ השמיעתי, במידה ולילד יש ירידה בשמיעה הדבר יכול לעכב את התפתחות השפה והדבור.

ירידה בשמיעה יכולה לנבוע כמה סיבות, ביניהן הצטברות של שעווה בתעלת האוזן, קיומם של נוזלים באוזן התיכונה או מליקוי שמיעה מולד שיכול לנבוע  מסיבות שונות.

לפני התחלת האבחון או הטפול אצל קלינאית תקשורת מומלץ לבצע בדיקת שמיעה התנהגותית וכן בדיקת רופא אף אוזן גרון על מנת לקבל מידע עדכני בנוגע לשמיעה של הילד ולהתייחס למידע זה במהלך האבחון או הטיפול . במידה וקיימים נוזלים או שעווה הרופא ימליץ על טיפול מתאים.

דילוג לתוכן