שמתם לב שהילד החל לגמגם או להיתקע בדיבור?
האם כדאי לפנות לטיפול של קלינאית תקשורת? ואם כן, מתי?
ילד שחווה גמגום או חוסר שטף חוה חזרות על מילים או חזרות על הברות, לרוב בתחילת מילה, שימוש במילות פקק כמו "א א א" , עצירות, או הארכות של הברות ולעיתים אף מתח באברי הפנים או הצוואר.
כאשר שוקלים האם כדאי לגשת ליעוץ של קלינאית תקשורת יש לקחת בחשבון כמה דברים:
- האם הילד מודע לחוסר השטף שלו?
המודעות של הילד לחוסר השטף שלו יכולה לבוא לידי ביטוי באופן מילולי, כלומר הוא יכול לומר לאם או לאב ״קשה לי״ או ״אני נתקע״ או ״אני לא מצליח״ או שהוא יכול להימנע מדיבור בסיטואציות שונות .
אם נראה שהילד מודע לחוסר השטף שלו- מומלץ לפנות ליעוץ קלינאית תקשורת. - האם אנחנו כהורים מוטרדים, מודאגים, חוששים, חרדים למצבו של הילד בהקשר לגמגום?
במידה והנושא מעסיק אותנו מאד ואנו חשים חרדה או פחד, והדבר משפיע על האינטראקציה שלנו עם הילד, על אף שאיננו רוצים זאת – בהחלט מומלץ לפנות ליעוץ קלינאית תקשורת. - האם יש לילד קשיים נוספים ?
במידה ואנו חושבים שיש לילד קושי נוסף בדיבור למשל קשיי היגוי, דיבור מהיר או דיבור לא ברור), קשיי שפה (כמו קשיי שליפה, עיכוב שפתי, קושי להביע רעיון באופן מאורגן) כדאי לפנות לקלינאית תקשורת.
אם החלטנו לפנות לקלינאית תקשורת – מה היא תעשה?
בשלב הראשון קלינאית תקשורת תערוך לילד איבחון שיתמקד בתחומי הדיבור ויתייחס לשטף הדיבור, לקצב הדיבור, מובנות הדיבור, לתחום השפתי (הבנה והבעת השפה) ולמיומנויות התקשורת המילולית והלא מילולית , תוך דגש על התקשורת של הילד עם הוריו.
בתום האיבחון קלינאית התקשורת תמליץ מה כדאי לעשות בהמשך,
ישנם מקרים שיש צורך בהדרכה להורים ולצוות החינוכי (במפגש אחד או בסדרת מפגשים) ולעיתים יש צורך בטיפול ישיר בילד. ישנן שיטות שונות. לטיפול בילדים עם גמגום וחוסר שטף
והבחירה בשיטת הטיפול קשורה לגיל של הילד ולאופי הקשיים שנמצאו באיבחון .לרוב תהליך הטיפול בילד צעיר או בפעוט כולל
עבודה יחד עם ההורים שלוקחים חלק פעיל המפגשים , מקבלים הדרכה והדגמה ומתבקשים לתרגל בבית .